סכום ההכנסות בגינן ישולם המס הוא 7,760,211 ש"ח, הכוללים מתנות, תרומות ותקבולים שונים שקיבלו הרב אבוחצירא וילדיו בעקבות פעילותו התורנית של הרב וחצרו.
בכך קיבל השופט מגן אלטוביה את קביעתו העקרונית של פקיד השומה לפיה יש למסות רבנים הנותנים שירותי דת (מתן ברכות, עצות, הילולות וכו') ומקבלים בגינם תקבולים להם ולמשפחותיהם.
עם זאת, בית המשפט הפחית בקרוב למחצית את הסכום בגינו ישולם המס, לאחר שרשות המיסים דרשה מהרב אבוחצירא לשלם מס בגין הכנסות בסך 13,844,806 ש"ח.
השופט אלטוביה קבע כי מסכום ההכנסות שחישבה רשות המיסים יש להפחית כספים שקיבל הרב לצורך העברתם כתמיכות לנזקקים ומוסדות תורה ואכן הועברו ליעדם, וכן יש להפחית מהם מתנות חתונה, מתנות שנתנו מחותניו לילדיהם לצרכי רכישות דירה וכדומה, וכן כספים שהוכח כי הם כספי ירושה.
השופט קבע כאמור, כי מתנות שמקבל הרב כחלק מפעילות החצר אינן נחשבות למתנה ללא תמורה אלא לפעילות עסקית, "עצם קיומו של מוסד הרב, של החצר, היא התמורה. נוכחותו של הרב עצם קיומו, מיהותו היא התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות הכסף לידי הצדיק. קל וחומר שעה שהרב מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות, שעה שהרב וחצרו עורכים הילולות ומשמרים בכך מסורת רבת שנים של קשר בין הקהל והמנהיג הרוחני, שעה שהרב מקפיד להיות נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות של מאמיניו ועצם נוכחותו מהווה ברכה כבוד וזכות. אילו הם השירותים שהרב נותן לקהילתו ובתמורה הקהילה דואגת לפרנסתו, מי יותר ומי פחות… כאמור יש שהצדיק מוכר בקהל מאמיניו מכוח מעלותיו הרוחניות ויש שהוא מוכר בקהל מאמיניו מכוח ייחוסו המשפחתי.
כך או כך תפקידו ומעמדו , עצם קיומו, הם אבן שואבת למתנות, תרומות וכיוצא באילו. זאת בנוסף לשירותים העקיפים הניתנים על ידו ועל ידי חצרו…. נכון הוא כי המתנות והתרומות ניתנות ככל אשר ידבנו לבו של נותן או נותנת התרומה , אולם קיים ציווי פנימי עמוק למתן מתת זה, קיימת אמונה וקיים צורך. על כן אין זו מתנה שכולה נדיבות וללא תמורה… אמנם המערער אינו דורש תשלום בגובה כזה או אחר מקהלו אולם קיימת מצידו ציפיה כי המתנות והתרומות יהוו מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו, כמו גם מקור להענקת תרומות ונדבות מצד הרב ומשפחתו לנזקקים ולמוסדות שהחצר והמערער קשורים בהם".
